חדש במכון אבולעפיה :)

פסיכולוגיה יהודית

מה זו פסיכולוגיה יהודית?

עולמות נפגשים

מפגש בין הפסיכולוגיה הכללית לפסיכולוגיה היהודית

ד"ר מיכאל בנימין אבולעפיה, פסיכיאטר לילד ונוער

האם יש פסיכולוגיה יהודית או אין?

יקירי האומה ורבים אחרים טוענים שאין פסיכולוגיה יהודית. הלוא ניתנה רשות לרופא לרפא ולמצוא את הדרך ואת החכמה על מנת להביא את האדם לידי הבנה עמוקה של כאבו. ואכן, מחד הם צודקים: יש שלושה סוגי פסיכולוגים יהודים שהם בעיניי מסוכנים: סוג אחד – המטפלים הרבים שמאמינים שפסיכולוגיה יהודית היא שימוש בכלי פסיכולוגי להביא את האדם לאמונה, סוג של דרך להחזיר את האדם בתשובה, כי אין בריאות אלא על ידי תשובה. לדעתי, הם מסוכנים ממטפל רגיל מקצועי וטוב ללא פסיכולוגיה יהודית, שהרי הדבר שהוא מסוכן ביותר לבריאות הנפש הוא העולם האידיאולוגי, החשיבה החד-סטרית, הדוגמטית והתקועה, המקובעת במקומה, המבקרת את שאר הדעות בשם האמת. סוג אחר של פסיכולוגים יהודים מסוכנים הם המשתמשים בתובנותם להכניע את כיוון הטיפול לכיוון התיאוריה שהם מעוניינים להוכיח שהיא תיאוריה נכונה. זהו סוג מסוכן יותר, שהרי אין בריאות נפש אלא ביכולת להכיל את האדם במקום שבו הוא נמצא, והם עוסקים בהפך מזה. והסוג המסוכן מכולם הוא המתיימר לדעת מה ה' רוצה מהאדם

מעבר לניסיונות שלו בהלך חייו.

תמונה בדף פסיכולוגיה יהודית

לכן מי אני שאחלוק על כמה מרבותיי? ודאי שאם הם טוענים שאין פסיכולוגיה יהודית, הם צודקים… אולם, יש מטא-פסיכולוגיה יהודית שכן עם ישראל עוסק בראיית על על-מנת לאפשר לכל דעה להתחבר לשורשה. והשורש הוא אמת, א-מ-ת, כלומר ראייה כוללת ועמוקה, כלומר על המטפל להקשיב לכל דעה וללמוד להסכים לה בשורשו הטוב. יש מטא-פסיכולוגיה יהודית, למשל, כי עם ישראל מציע מפה אנטומית של כוחות הנפש. מפה זו מדויקת מאוד ועמוקה הרבה יותר משהציע זיגמוּנד פרויד (Sigmund Freud;‏ 6 במאי 1856, מורביה – 23 בספטמבר 1939, לונדון) פסיכולוג ונוירולוג אוסטרי יהודי, אבי הפסיכואנליזה: 'חקר הנפש' שעניינו 'תורת האישיות' – מבנה האישיות הכולל של האדם וההתפתחות התקינה והפתולוגית של מבנה זה. פרויד לא טעה הרבה, אבל התיאורים שלו שטחיים לעומת אלה של חז"ל, שהכירו היטב את הפסיכולוגיה של החיים. אך גם כאן כיוון שמדובר בנפש לא מדובר ב'הדבקות ישירות'. וכיוצא בזה שמו של האדם: לא משום שקוראים לך יצחק אתה אדם קשה. אך לפי הסיפור שהתגלה על החיים שלך והמשברים שלך, שתוקעים אותך ומונעים ממך להשיג את מטרותיך, אולי השם שלך ישקף תוספת הבנה. אבל ניהול העבודה הוא התהליך הטיפולי. במכון 'לבבה' אנחנו עוסקים במטא-פסיכולוגיה יהודית. אנו מוכנים להשתנות ולשנות תפיסה לפי האדם העומד מולנו. גמישות זו מאפשרת לנו להיות מותאמים תמיד אל האדם בעומקו. זוהי תפיסה יהודית עמוקה, בדיוק כמו שהתורה נכתבה אש שחורה על אש לבנה, והלבן הוא התורה שבעל פה, כלומר היכולת של הלומד להבין גם את מה שלא נאמר. כך המטא-פסיכולוגיה היהודית עוסקת בפיתוח סוג של 'תורה שבעל פה' אצל המטפל והמטופל, דהיינו, תובנות עמוקות חדשות. כמו שהתורה היא בחינת 'זכו – סם חיים, לא זכו – סם מוות' (על-פי יומא דף עב, ע"ב), כך הפסיכולוגיה היהודית.

ואם תאמרו שגמישות, פתיחות וענווה הן עניין של מידות ואינן קשורות בכלל לפסיכולוגיה יהודית – הרי עלינו ללמוד מחדש את 'תפארת ישראל' של המהר"ל מפראג. כי מה שקיבלנו בהר סיני הוא בדיוק המֶסֶר שמפרק כל ראיה דוגמטית, שרירותית ותקיפה; מֶסֶר חינוכי-ערכי, המאפשר לנו להביט פנימה, כי אם לא כן, המידה נשארת חלשה ואינה עומדת ברוחות עזות של הדעות השונות וגם לא עוברת בקלות מדור לדור ומאדם לאדם, למשל, כאשר המטופל מדבר על חרדותיו ובדידותו ואתה עוסק בטיפול בפסיכודרמה. הפסיכודרמה היא מתודה מוכרת בעולם הפסיכולוגיה. היא פותחה בתחילת המאה הקודמת בוינה על ידי הרופא היהודי יעקב לוי מורנו (Moreno, 1889-1974), בן דורו של פרויד. הפסיכודרמה – פעולת הנפש, היא שיטה של טיפול אישי במסגרת קבוצתית. ניתנת בה ההזדמנות לכל משתתף לבטא היבטים וסוגיות מעולמו הפנימי בדרך חווייתית – דרך הדרמה – הפעולה היצירתית, שבה משתתפים חברים נוספים מחברי הקבוצה. בכל מפגש קבוצתי מוקדש החלק המרכזי להצגת הסיפור של אחד המשתתפים, כשחברי הקבוצה משתתפים בהצגת סיפורו של היחיד בדרמה כשחקנים מסייעים. ההתמקדות היא בפעולה, כשיטת יישום ואבחון טיפולי ואפשרות לשחזור זיכרון, רגש או חלום, התנסות במערכות יחסים ותפקידים שיש לאדם בחייו. שם הוא פוגש את גרושתו במשחקי תפקידים וצורח לה בדמעות: 'למה עזבת אותי?' והמטפל, שהוא הכפיל, כלומר הדמות המנסה להתמזג עם עולמו הפנימי של המטופל, עומד לידו ולוחש לו באוזן: 'לשם מה עזבת אותי?' ההכשרה הרוחנית של אותו מטפל אינה באה לכפות על האדם להאמין, אך הוא מאמין שאין דבר שמתרחש במציאות ללא שורש חיובי, ללא מגמה לבנות דבר טוב יותר. החשיבה האמונית היא בדיעבד, מאמינה, שאין מציאות ללא משגיח. אך לעולם לא מדברים על זה, אלא זה חבוי באווירה הכללית של החשיבה. הפסיכולוג אינו חולק כלל וּכלל על הכאב, המביא לפעמים לדעות של כפירה, אלא נותן מקום לכל כאב, אף שלפעמים הוא לובש לבוש של כפירה.

קראו עוד …  פסיכולוגיה יהודית – כשעולמות נפגשים